בלי טעויות: כך תצלחו בשלום את "פרוטוקול המסירה"

איזה מסמכים צריך להכין מראש, מה בדיוק לבדוק בכל חדר ולמה לא תמיד כדאי לחתום מיד? אבשלום כהן, מנהל פרויקטים בדוניץ אלעד, מסביר מה חשוב לדעת ביום קבלת הדירה החדשה שלכם

זוג צעיר עם פרוטוקול המסירה (צילום אילוסטרציה)

 

כבר דמיינתם את זה כל כך הרבה פעמים. אחרי חודשים ולעיתים שנים ארוכות של המתנה, סוף סוף זה קורה: הדירה החדשה שלכם מוכנה. הריח של הצבע הטרי עדיין באוויר, והקירות הלבנים רק מחכים לתמונות שתתלו עליהם. אבל לפני שאתם פותחים שמפניה וחוגגים את הרגע המרגש, יש שלב קריטי שעליכם לעבור: יום המסירה של הדירה החדשה, שבו יינתן לכם מפתח.

ביום הזה תתבקשו להגיע ולחתום על "פרוטוקול מסירה" – מונח מפתח שקריטי עבורכם להכיר. זהו מסמך שילווה אתכם כאשר תעברו יחד עם נציג מטעמו של הקבלן על כל מערכות הדירה. המטרה היא לוודא כל דבר ועניין – שכל מרצפת מונחת במקומה, כל ברז עובד ואין אף לא סדק אחד בקירות.

אז איך נערכים לפרוטוקול המסירה? ומה חשוב במיוחד לבדוק לפני שנכנסים לדירה? כדי לקבל תשובות של מקצוענים פנינו לאבשלום כהן, מנהל פרויקטים בדוניץ אלעד, שליווה עד היום מאות רוכשים בשלב המכריע.

"יום המסירה הוא רגע השיא בתהליך רכישת דירה חדשה", מסביר כהן. "זהו הרגע שבו הדייר מקבל לידיו את המפתחות לדירה שעליה חלם, וחשוב שהוא יהיה מרוצה ב-100% ולא ישאיר שום קצוות פתוחים. ככל שתבואו מוכנים יותר ליום המסירה, כך תחסכו לעצמכם זמן וכאב ראש בשנים הבאות".

מה אסור לכם לשכוח ביום המסירה

אז מה צריך להביא אתכם ליום המסירה? כהן משיב בחיוך: "קודם כל צריך לבוא בשמחה לקבל את הדירה ולהיכנס ברגל ימין". אבל מעבר למצב הרוח החיובי, יש שני פריטים שקריטי להביא: הראשון הוא חוזה המכר של הדירה; והשני הוא המפרט הטכני, אותו מסמך שכולל את כל מה שהקבלן הבטיח לדייר.

מי שילווה אתכם בסיור בדירה הוא מנהל העבודה, שיעשה אתכם סיבוב בכל השטחים והחדרים – ויתן לכם הסברים על תחזוקה עתידית. במהלך הסיבוב אל תהססו לצלם כל חדר וחדר, את כל הקירות והרצפה, האמבטיה וכו' – לצורך תיעוד מצב הדירה ברגע קבלתה. "אני ממליץ לרשום כל דבר שקופץ לכם לעין", אומר כהן. זו ההדמנות שלכם לוודא שאתם מקבלים את כל מה ששילמתם עבורו. המלצה נוספת היא להגיע עם הרבה סבלנות".

התהליך כולו אורך בממוצע כשעתיים, אך פרק הזמן משתנה בהתאם לאופי של כל דייר ולמידת הקפדנות שלכם. "כדאי להתמקד בדברים המהותיים", ממליץ כהן. "תבדקו שהדלתות לא פגומות, כי זה משהו שאי אפשר לתקן אלא רק להחליף, ודאו שהחלונות לא שבורים, ושימו לב לריצוף. צריך לוודא שאין אריחים שבורים או שקועים ושיש ריצוף רזרבי. בנוסף, יש לבדוק את הצביעה: שהקירות חלקים ויפים, שאין בקיר כמה גוונים ושהצבע אחיד".

בתחום החשמל, כדאי להדליק את כל גופי התאורה, ולוודא שכל שקע עובד. כמו כן, מומלץ לבדוק את מיכלי ההדחה והאסלות, לראות שאין נזילות ושהברזים עובדים בצורה תקינה.

מה קורה כשמתגלים ליקויים?

אם אתם מגלים ליקויים בתהליך המסירה, התיעוד שלהם קריטי. צלמו את הליקוי מכל הצדדים והזוויות – וכמובן ודאו שהכל נרשם אצל מנהל העבודה. כהן מציין שבדוניץ אלעד יש אפליקציה ייעודית לפרוטוקול המסירה וכל הליקויים מתועדים ומצולמים. ודאו שבאותו הרגע כבר מתואם בעל המקצוע שיתקן כל ליקוי. לאחר ביצוע התיקון, תתבקשו לחתום שהדבר נעשה לשביעות רצונכם.

בדק בית: האם שווה להשקיע באיש מקצוע?

שאלה נפוצה בקרב רוכשי דירות היא האם כדאי להביא למעמד מסירת הדירה שירותי בדק בית חיצוניים. כהן לא פוסל זאת על הסף: "לדעתי, למי שלא מבין בבנייה כדאי להביא בדק בית. זה לא יכול להזיק". עם זאת, הוא מציין שככל שמדובר בקבלן רציני, אין בכך בהכרח תועלת.

עם קבלת המפתחות, מתחילה תקופת הבדק של הקבלן. בתקופה זו לקבלן יש על פי חוק אחריות לתקן את הליקויים, אלא אם יוכיח שהדייר הזניח את הדירה או עשה בה שימוש לא נכון. "ליקויי צנרת למשל הקבלן מחויב לתקן במשך שנתיים", אומר כהן. "ליקויי רטיבות – ארבע שנים, וליקויי מרצפות – שנתיים".

לאחר תקופת הבדק, מתחילה תקופת האחריות של הקבלן. מדובר בשלוש שנים, שבמהלכן עובר הנטל אל הדייר. "ככל שמתגלה ליקוי, הדייר עצמו יהיה זה שיצטרך להוכיח שהוא לא נוצר כתוצאה משימוש בלתי סביר שלו, אלא עקב ליקוי בעבודה, בתכנון או בחומרים שבהם השתמש הקבלן", מבהיר כהן. "חברות רציניות מציעות אחריות נרחבת יותר מזו שקבועה בתקופת הבדק. למשל, תקופת הבדק לגבי סדקים משמעותיים היא חמש שנים, אבל אם דייר יתקשר אלינו ויתלונן על כך – נבוא לתקן את הסדק גם אחרי שש שנים".

למי פונים? בכל חברה קבלנית יש מחלקת בדק בית שאליה פונים כשיש תקלה, והיא שולחת את בעלי המקצוע לתקן את הליקויים. בקשו ממנהל המסירה את דרכי הפניה (טלפון, דוא"ל) ושמרו אותן אצלכם.

הקו האדום: מתי אפשר לסרב לחתום על המסירה?

אף שרוב המסירות מסתיימות בחתימת הדייר, יש מקרים שבהם ראוי ואף הכרחי לעכב את החתימה. "אם הדירה לא ראויה למגורים, לדוגמה אין בה מים, חשמל או אסלות – צריך לסרב לחתום", פוסק כהן. "אי אפשר למסור דירה שאין בה מערכות בסיסיות מתפקדות כי אי אפשר לגור בה".