מה קורה כשעסקת התחדשות עירונית מבוטלת?

תקנות חדשות מגדירות באילו מקרים יכולים הדיירים לבטל את העסקה, ועל כמה יעמוד הפיצוי

חותמים על חוזה (צילום אילוסטרציה)


תקנות חדשות של משרד המשפטים קובעות את גובה הפיצויים לבעלי דירות במקרה של ביטול עסקת התחדשות עירונית – במקרה שבו היזמים אינם מתקדמים בקצב הרצוי.

החוק המקורי, שנחקק לפני כשלוש שנים, כבר אפשר לבעלי דירות לבטל עסקאות פינוי-בינוי ותמ"א 38 כאשר היזמים לא עמדו בלוחות הזמנים שנקבעו. אולם, בהיעדר הגדרה ברורה של גובה הפיצוי, החוק נותר ללא אכיפה אפקטיבית.

כעת, עם פרסום התקנות החדשות, נקבע מנגנון מפורט. במיזמי פינוי־בינוי ישלם כל בעל דירה 10,000-5,000 שקל, ובפרויקטים של חיזוק בתמ"א 38 הוא ישלם בין 500 ל-1,800 שקל. הסכום המדויק ייקבע בהתאם לשלב שאליו הגיע הפרויקט בעת הביטול, תוך התחשבות בהוצאות הסבירות שהוציא היזם עד לאותו שלב.

החוק מאפשר ביטול עסקאות במספר מקרים: כאשר היזם לא הגיע לרוב הדרוש של הסכמות בעלי דירות; כאשר לא קודם התכנון בלוח הזמנים הנדרש בפרויקטי פינוי-בינוי; או כאשר לא קודם הרישוי בפרויקטי תמ"א 38.

ההסדר החדש נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדירות והיזמים. מצד אחד, הוא מאפשר לבעלי הדירות להשתחרר מעסקאות תקועות ולקדם את ההתחדשות העירונית עם יזמים אחרים. מצד שני, הוא מבטיח פיצוי הוגן ליזמים שהשקיעו משאבים בקידום הפרויקט.

צפוי כי השלמת התקנות תגביר את יעילות החוק ותאיץ את קצב ההתחדשות העירונית בישראל, תוך הגנה על זכויות כל הצדדים המעורבים.