מאסטר שף, עונת השכנים: כך נולדה קהילה קולינרית בפארק תל אביב

בעידן בו עוד ועוד מסכים שולטים בחיינו, דווקא הצימאון למגע אנושי הולך ומתעצם. אנשים רבים מחפשים להשתייך לקהילה מגובשת, אם זה סביב תחביב משותף, תחום עיסוק דומה, מצב משפחתי ואפילו מקום מגורים. עם פריחתן של שכונות חדשות ברחבי הארץ, טמון פוטנציאל אדיר ביצירת קהילות שכנים תוססות. דמיינו מציאות שבה הנאה חברתית נמצאת במרחק פסיעות, ללא צורך להיאבק בפקקים. זו לא רק נוחות – זו הזדמנות לרקום מארג חיים עשיר ותומך, ממש מעבר למפתן הדלת.

את הפוטנציאל הרדום הזה החליטו תושבי שכונת פארק תל אביב של חברת דוניץ אלעד להעיר לחיים. ומה יכול לגשר על פני תהום של רקעים מגוונים ושלבי חיים שונים? התשובה, כמו תמיד, נמצאת בקיבה. האהבה לאוכל טוב הוכיחה את עצמה כשפה אוניברסלית. 

וכך, מתוך שמונה מגדלים רבי קומות, צמח מיזם קהילתי שעשוי לעורר קנאה בלב כולנו: "מבשלים ביחד". זהו לא סתם עוד פרויקט שכונתי, אלא מפגש תרבויות קולינרי שמתרחש ממש מתחת לאפנו.

אז מה מתבשל בסיר הקהילתי הזה? מסתבר שהמתכון עשיר ומגוון: החל מירקן שכונתי שמביא טריות ישר לפתח הבית, דרך מתחמי פודטראק ססגוניים שמפיחים חיים בין המגדלים, ועד לערבי טעימות יין שמשכרים את החושים. אבל גולת הכותרת? בישול משותף, שבו המטבחים הופכים לזירת מפגש והשכנים – לשותפים קולינריים.

"זה כמו סטארטאפ של חיי קהילה", מתלהבת נעם גולד (26), מנהלת הקהילה. "כשאני מסבירה שאני עוסקת ביצירת קהילה במתחמי מגורים, בניהול ופיתוח שלה, אני עדיין נתקלת במבטים מבולבלים".

גולד, שגדלה בקיבוץ בארי בעוטף עזה, נושאת עמה את תמצית הקהילתיות בדמה. המעבר לפארק תל אביב הציב בפניה אתגר מרתק: להנביט את זרעי הקיבוץ באדמת הבטון של מגדלי המגורים המודרניים.

לייצר איכות חיים, למרות ההבדלים התרבותיים

מתחם הבניינים רבי הקומות בלב הריאה הירוקה של פארק דרום, ממוקם בסמוך לשכונת הארגזים המפונה, ובצמוד לשכונת עזרא בתל אביב. מדובר בשכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יחסית, שעד השנים האחרונות סבלו ממחסור אקוטי של תשתיות. "האתגר הקהילתי המרכזי שדוניץ אלעד זיהתה בסיפור של התושבים, הוא לא רק בעובדה שהמתחם נבנה באזורים שבעבר היו מפונים, אלא גם בפערים התרבותיים שיצרו מתחים בין האוכלוסייה הוותיקה לחדשה", מסבירה גולד. "מהר מאוד ראיתי שעיסוק משותף באהבה לאוכל, על שלל הגיוון התרבותי שטמון בו, מצליח לקרב בין הלבבות".

איך התחיל "מבשלים יחד"?

"הכל התחיל בסדנת הכנה של קובה ביתית. את הרעיון הביאה פעילה חברתית, תושבת ותיקה בשכונה. הפעילות הייתה כל כך מוצלחת, שרצינו ליצור עוד מזה. מאז התחילה מסורת קבועה, שמתרחשת בכל חודש בשנתיים האחרונות".

לצורך הפעילות, השמישו ב"דוניץ אלעד" אולם ייעודי לאירועים קהילתיים בכניסה למתחם. "בסדנת הבישול השכנים לא רק אוכלים ביחד, אלא גם מבטאים את עצמם ומספרים תוך כדי את סיפורם האישי, של המקום ממנו הם מגיעים", מסבירה גולד.

איך היו התגובות?

"אנשים מאוד נהנים. לאחרונה גם התגלו לא מעט שפים ושפיות בשכונה. כל מפגש כזה שבו דייר בניין פוגש תושב שכונה והפוך. בזכות הפעילות הדיירים והתושבים בשכונות שליד מגיעים למרכז הקהילתי. זו מבחינתי הצלחה".

בין בניינים, אבל כמו בקיבוץ

דליה מוכתר (49), דיירת בפרויקט, ידועה בזכות יכולות הבישול המופלאות שלה, אותן העבירה גם לילדיה. המשפחה פונתה מבית צמוד קרקע בשכונת הארגזים, ותחילה התקשתה להסתגל למגורים בקומה ה-12. "ההרגשה אחרת, אבל נשארנו צנועים ופשוטים. אנחנו עדיין אנשי שכונת הארגזים".

כשנועם הציעה למוכתר להשתתף בסדנה, היא מיד קפצה על ההזדמנות. לדבריה, היה חשוב לה שהילדים והילדות בבניין יכירו אחד את השני, ושתהיה גם אפשרות להורים להיפגש ולהרגיש בבית. "אני רגילה ליחסים של שכנות טובה, שבה מכירים כל שכן ושכנה", היא אומרת.

בסדנת הבישול המשותפת, מוכתר מציינת, היה חשוב לה להכין משהו שכולם יאהבו, גם הילדים. לכן, הבחירה הטבעית הייתה פיצה בהתפחה מהירה, כך שהילדים יהיו שותפים בתהליך – ללא צורך בהמתנה ארוכה לפעולת השמרים.

"רציתי שילדים משכבות גיל שונות יוכלו לקחת חלק באופן שווה, ושיחוו את הכנת הבצק שלב אחרי שלב", היא מספרת. "מהרגע הראשון הם לשו, הרגישו את הבצק והתלכלכו בקמח. זו הייתה חוויה ממש כיפית, ואנשים עפו על זה. פעם אחת יצאו לנו פיצות בצורת לב, זה היה ממש מגניב. השתמשנו גם בתוספות שכולם אוהבים כמו עגבניות, זיתים ותירס".

גולד שואפת להפוך את פרויקט סדנאות הבישול למיזם שיחלחל גם במתחמי בניינים נוספים בעתיד. "נוצרה אינטראקציה מהממת סביב אוכל, ובכלל גם סביב הפודטראק של ימי שישי", היא מספרת. המגוון הרחב של המאכלים שמוצעים למכירה בין הבניינים נע בין שניצל בחלה, חומוס ופלאפל ועוד. "זה ממש נחמד שאנשים בין הסידורים והבישולים לשבת עוצרים לקנות מהירקן, לשבת עם מחצלות על הדשא", היא אומרת. "זה מרגיש לי לפעמים כמו המכולת בקיבוץ". 

לאחרונה התחילו לפנות לגולד אנשים שרוצים למכור אוכל בעצמם בפארק. "סביב זה יצרנו מסורת של מכירת אוכל ביתי, עם דוכנים נלווים כמו דוכן פרחים, יין, עוגות ועוגיות, גבינות ולחמים. זה נותן מענה משמעותי, כי בשכונה אין בית קפה, כך שנוצר מרחב שבו הכל מרגיש קרוב. יש לדיירים מענים ממש מתחת לבית, באיכות גבוהה ובזול".

מאסטר שף של קינוחים

יעל בן בוז'י (44), גרושה פלוס שלושה, עלתה לארץ מצרפת לפני 25 שנה – הישר לשכונת כפר שלם. היא מתגוררת בפרויקט פארק תל אביב מאז הקמתו, ומספרת על רשת של נשים שנוצרה תוך כדי ובין הבישולים. "גרנו ממש לא רחוק עד שעברנו לשכונה", היא נזכרת. "בסדנת הבישול שהעברתי נוצרו ממש חברויות. זה סוג של זמן איכות למבוגרים, אחרי שהילדים הולכים לישון. אנחנו יושבות על כוס יין בכיף, ומתחילות לבשל". 

נוצרו קשרים משמעותיים? 

"בטח, אל תשכחי שעברנו יחד גם את הקורונה. המתחם המשותף והפארק אפשרו לנו מרחב נשימה בסיום הבלגן והסגרים. היה ערב שיזמנו של תחרות קינוחים, שבו כולנו הצגנו את מה שהכנו לשופטים. זה היה ממש מגניב". 

"יש דבר כזה שכנות טובה ומשמעותית, זו ממש לא סיסמה", היא מוסיפה. "יש נשים שעד היום אני בקשר איתן, ונשים נוספות שפגשתי במהלך הזמן. אנחנו ממש חברות".

פיצות אישיות ללא התפחה: המתכון של דליה מוכתר מבניין "ברוש"

המצרכים לבצק: 

• קילו קמח
• 8 כפות שמן זית
• 2 כפות סוכר 
• 2 כפות שמרים
• 3 כוסות מים פושרים

המצרכים לציפוי:

• רוטב עגבניות לפיצה
• גבינה צהובה מגורדת (או מוצרלה)
• תוספות לפיצה לפי הטעם: זיתים, עגבניות, פטריות, תירס, בצל, טונה וכל מה שבא לכם

אופן ההכנה:

מאחדים את כל החומרים בקערה, ולשים את הבצק עשר דקות. 

מחלקים את הבצק ל-4-3 כדורים, ומרדדים עיגול בגודל תבנית אישית. 

מורחים את רוטב העגבניות על הבצק, ומקשטים בתוספות לפי הטעם. 

מעל הכל מפזרים בנדיבות גבינת מגורדת או מוצרלה.

אופים את הפיצות במשך 30 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות במצב טורבו, או עד השחמה של הגבינה. בתאבון!

קרפים צרפתיים אמיתיים: המתכון של יעל בן בוז'י מבניין "ורד"

המצרכים לכ-50 יחידות: 

• קילו קמח
• 10 ביצים
• חצי כוס מי סודה
• ליטר חלב

*ניתן להקטין כמויות בחישוב של 100 גרם לביצה אחת

אופן ההכנה:

בקערה גדולה טורפים את הביצים, ומוסיפים את הקמח בהדרגה כדי למנוע היווצרות של גושים.

מוסיפים בהדרגה את חצי כוס מי הסודה ואת החלב, עד קבלת בלילה נוזלית, ומניחים אותה לנוח חצי שעה בטמפרטורת החדר.

מחממים מחבת עם מעט שמן על אש גבוהה (טיפ: השתמשו במברשת או נייר סופג כדי ליצור שכבה דקה של שמן על המחבת).

כשהמחבת חמה, מנמיכים את האש לגובה בינוני, ויוצקים בעזרת מצקת את הבלילה למרכז המחבת. מסובבים את המחבת בעדינות כדי לפזר את הבלילה בצורה אחידה על גבי המחבת.

הופכים את הקרפ לאחר שהדפנות התנתקו מצידי המחבת. לאחר טיגון של חצי דקה ניתן להוציא לצלחת הגשה. בתאבון!